במזרח בריסל, בין שדרות אלואה ופארק סנקנטנייר, משתרע רובע האיחוד האירופי – אזור שהפך את בריסל מעיר בלגית רגילה לעיר הבירה הבלתי רשמית של אירופה המאוחדת.
סיפורו של הרובע מתחיל בשנות ה-50 של המאה הקודמת, כאשר בריסל נבחרה להיות המקום בו יתכנסו המוסדות של קהילת הפחם והפלדה האירופאית, גלגולו המוקדם של האיחוד האירופי. מה שהתחיל כמשרד צנוע עם כמה עשרות פקידים, הפך עם השנים לאימפריה מנהלית אדירה המעסיקה למעלה מ-30,000 איש ומשפיעה על חייהם של כחצי מיליארד אירופאים.
ההחלטה למקם את מוסדות האיחוד בבריסל לא הייתה מקרית – מיקומה של העיר במרכז אירופה המערבית, אופייה הרב-לשוני והרב-תרבותי, ועמדתה הניטרלית יחסית בפוליטיקה האירופאית, הפכו אותה למקום אידיאלי לדיונים דיפלומטיים סבוכים.

נכסים אדריכליים ומוסדות מרשימים
ברובע האיחוד האירופי בבריסל יש המון מקומות שדורשים עין של מומחה כדי להבין ולזהות ולכן מומלץ מאוד להצטרף לסיור מאורגן ברובע האיחוד האירופי כדי לקבל את החוויה במלואה.
הלב של רובע האיחוד האירופי הוא כיכר שומאן (Schuman Square) וסביבתה, שם ניצבים בניינים מרשימים המשמשים את המוסדות המרכזיים של האיחוד. הבניין הבולט ביותר הוא בניין "ברלמונט" (Berlaymont) – מבנה בצורת כוכב ארבע-זרועי שנבנה בשנות ה-60 ומשמש כמטה הנציבות האירופית.
לא רחוק משם ניצב בניין המועצה האירופית "ג'סטוס ליפסיוס" ולידו הבניין החדש "אירופה" בעל חזית הזכוכית המעוגלת, שנפתח בשנת 2016 ומכונה בחיבה "החלמון" בשל צורתו הייחודית.
הפרלמנט האירופי, המוסד השלישי בחשיבותו, ממוקם במתחם ענק המכונה "אספלנדה" ומורכב משלושה מבנים מרשימים. האדריכלות של הרובע משקפת את התפתחות האיחוד עצמו – מהמבנים הפונקציונליים של שנות ה-60 וה-70, דרך הבניינים הפוסט-מודרניים של שנות ה-90, ועד למבנים האקולוגיים החדשניים של העשור האחרון.
חוויה תיירותית מעבר לביורוקרטיה
למרות דימויו כמרכז ביורוקרטי, רובע האיחוד האירופי מציע חוויה תיירותית עשירה ומרתקת. המבקרים יכולים לבקר ב"פרלמנטריום" (Parlamentarium) – מרכז המבקרים החדשני של הפרלמנט האירופי, המספק הצצה אינטראקטיבית לעבודת הפרלמנט ולהיסטוריה של האינטגרציה האירופית.
הביקור בפרלמנטריום כולל סיורים עם אוזניות בכל שפות האיחוד, תצוגות מולטימדיה, ואפילו סימולציה של עבודת המחוקקים, שבה המבקרים יכולים להתנסות בקבלת החלטות כחברי פרלמנט. מוזיאון "בית ההיסטוריה האירופית" הסמוך מספק מבט מעמיק על התפתחותה של אירופה כישות תרבותית, פוליטית וכלכלית. בימי שני עד חמישי, ניתן אף לצפות בדיונים של ועדות הפרלמנט השונות מיציע המבקרים, ולחזות בדמוקרטיה האירופית בפעולה.
אירועים וחגיגות לאורך השנה
רובע האיחוד האירופי אינו רק מקום של עבודה יומיומית, אלא גם מוקד לאירועים ופסטיבלים לאורך השנה. האירוע הבולט ביותר הוא "יום אירופה" המתקיים ב-9 במאי ומציין את "הצהרת שומאן" מ-1950 שהניחה את היסודות לאיחוד האירופי.
ביום זה, כל מוסדות האיחוד פותחים את שעריהם לציבור הרחב עם סיורים, הופעות, תערוכות ופעילויות לכל המשפחה. רובע האיחוד מארח גם את הפורום האירופי לתרבות, המתקיים מדי שנתיים ומביא אמנים ויוצרים מכל רחבי היבשת, ואת שבוע האזורים והערים האירופיות, שבו נציגים מאלפי ערים ואזורים מציגים את הפרויקטים והיוזמות שלהם.
בתקופת חג המולד, כיכר לוקסמבורג הסמוכה לפרלמנט מתהדרת בשוק חג מולד ייחודי עם דוכנים ממדינות שונות באיחוד.
תרבות, מסעדות וחיי לילה ברובע האיחוד האירופי
אלפי עובדי האיחוד הביאו לרובע מגוון עשיר של מסעדות, בתי קפה, חנויות וברים. רחוב ארשימד (Rue Archimède) ושדרת קורטנברג (Avenue de Cortenbergh) הם מוקדים של מסעדות בינלאומיות המציעות מטבחים מכל רחבי אירופה ומעבר לה.
פלאס ז'ורדאן (Place Jourdan) השוקקת מציעה את מסעדת "מזון האלפים" המפורסמת, לצד דוכני רחוב המוכרים את הצ'יפס הבלגי המסורתי. בערב, המקומות הפופולריים כוללים את "רחוב האירלנדים" (Rue des Irlandais) עם הפאבים האירים שלו, ואת קפה "דה פרסה" (De Persé) – מקום מפגש אהוב על עובדי האיחוד והדיפלומטים. נוסף על כך, פארק סנקנטנייר הסמוך מציע מרחב ירוק מרהיב לפיקניקים, ריצה או הפסקה משגרת היום.

רובע האיחוד האירופי בבריסל – מסע לליבה של אירופה החדשה
ביקור ברובע הוא כמו צעידה על במת המשחק של ההיסטוריה האירופית בהתהוותה – מקום שבו כל החלטה קטנה עשויה לגרום לגלים ענקיים לאורך כל היבשת.
המבנים המרשימים, המוזיאונים האינטראקטיביים והאווירה הקוסמופוליטית נותנים תחושה ייחודית של "אירופה זוטא", מעין מיקרוקוסמוס של היבשת כולה.
כפי שאמר פעם ז'אן מונה, אחד מאבות האיחוד האירופי: "אירופה לא תיווצר בבת אחת, או לפי תכנית אחת. היא תיבנה דרך הישגים מוחשיים שייצרו תחילה סולידריות בפועל." ברובע האיחוד האירופי בבריסל, ניתן לחוש את הסולידריות הזו מתגבשת, יום אחר יום, בין קפה דיפלומטי אחד למשנהו.