בקצה המזרחי של פארק סינקנטנייר הנעים מתנשאת קשת הניצחון המפוארת, סמל בולט של הגאווה הלאומית הבלגית. מבנה גדול זה, המכונה גם "שער סינקנטנייר" (Cinquantenaire Arch), נבנה כדי לציין את יובל ה-50 לעצמאותה של בלגיה מהולנד.
התכנון המקורי של הקשת היה חלק מפרויקט פיתוח רחב-היקף שיזם המלך לאופולד השני, שרצה להפוך את בריסל לעיר מרהיבה שתשתווה לבירות האירופאיות האחרות.
הקשת מרשימה בממדיה – היא מתנשאת לגובה של כ-50 מטרים ורוחבה כ-30 מטרים. היא מעוטרת בפסלי ברונזה מרהיבים, ובראשה מתנוססת רביעיית סוסים מרהיבה הרתומה למרכבה, סמל לבלגיה העצמאית (מזכירה את הקוודריגה שמוצבת מעל שער ברנדנבורג בברלין). העיצוב הניאו-קלאסי שלה מושפע מקשת הניצחון בפריז, אך עם מאפיינים ייחודיים המשקפים את הזהות והתרבות הבלגית.
סיפור על מלך נחוש שרצה להשאיר חותם בעודו בחיים
אנקדוטה מעניינת לגבי הקשת קשורה לעובדה שהיא הושלמה באיחור ניכר מהתכנון המקורי. בשנת 1880, כאשר התקיימו חגיגות היובל לעצמאות בלגיה, נבנתה במקום קשת זמנית עשויה עץ, שכן עבודות הבנייה של המבנה הקבוע התעכבו. המלך לאופולד השני, שהיה ידוע בחזונו השאפתני ובאימפולסיביות שלו, התעקש שהקשת תושלם לפני מותו. חרף התנגדות הפרלמנט, שפקפק בנחיצות הפרויקט היקר, המלך מימן חלק משמעותי מעלויות הבנייה מתוך הונו הפרטי (שמקורו בעיקר בניצול המשאבים של קונגו, שהייתה קניין פרטי שלו) מידע מרתק על הזוועות שבוצעו בקונגו תוכלו לקבל בסיור המודרך שעוסק בתקופת הקולוניזציה של בלגיה. הקשת הושלמה בסופו של דבר רק בשנת 1905, שנים אחדות לפני מותו של לאופולד ב-1909, והפכה לאחת מהיצירות האדריכליות המפוארות ביותר שהותיר אחריו.
קשת הניצחון בבריסל – יותר מסתם מבנה מפואר
קשת הניצחון אינה רק מבנה מפואר ומרשים, אלא חלק ממכלול מוזיאונים מרתק. משני צדי הקשת משתרעים אגפים של שלושה מוזיאונים חשובים: המוזיאון המלכותי לצבא ולהיסטוריה צבאית, המוזיאון המלכותי לאמנות והיסטוריה, ומוזיאון אוטווורלד לרכב היסטורי. מיקום זה הופך את האזור למוקד תרבותי עשיר המציע חוויה מגוונת למבקרים.
אחת האטרקציות המיוחדות שלא כדאי להחמיץ היא האפשרות לעלות לראש הקשת. בשעות הפתיחה הקבועות, מעלית מיוחדת מובילה את המבקרים לפלטפורמת תצפית המציעה מבט פנורמי מרהיב על בריסל. מגובהה הרם של הקשת נפרש נוף עוצר נשימה של העיר, עם פארק סינקנטינייר הירוק, רובע האיחוד האירופי והמרכז ההיסטורי. בימים בהירים במיוחד, ניתן לראות אפילו את האטומיום המפורסם במרחק.
אירועים וחגיגות לאומיות בקשת הניצחון בבריסל
קשת הניצחון ממשיכה למלא תפקיד מרכזי בחיים הציבוריים של בלגיה. ביום העצמאות הלאומי, 21 ביולי, האזור סביב הקשת הופך למוקד החגיגות. מצעד צבאי רשמי עובר תחת הקשת, ובערב נערכים מופעים מוזיקליים ומופע זיקוקים מרהיב בפארק הסמוך. אירוע משמעותי נוסף הוא מרוץ 20 הקילומטרים של בריסל, אחד מאירועי הריצה החשובים בבלגיה, שבו אלפי רצים חולפים דרך הקשת ההיסטורית.
בנוסף, לאורך השנה מתקיימים בקרבת הקשת פסטיבלים תרבותיים שונים, כגון פסטיבל "Fête de l'Iris" המציין את יום בריסל, שווקי אוכל בינלאומיים, ותערוכות אמנות זמניות תחת כיפת השמיים. בתקופת החגים, הקשת והפארק מוארים באורות צבעוניים, והמקום הופך למוקד משיכה חורפי מקסים.
קשת הניצחון בתרבות ובאמנות
אמנים בלגיים רבים השתמשו בדימוי הקשת ביצירותיהם. בעבודותיו של האמן הבלגי רנה מגריט, המבנים האדריכליים של בריסל, כולל קשת הניצחון, מופיעים לעיתים ברקע בצורה מעודנת. באמנות עכשווית, הקשת משמשת כמוטיב חוזר בעבודות המתייחסות להיסטוריה הקולוניאלית של בלגיה ולמורשת המורכבת שלה.
טיפים מעשיים למבקרים
הגישה לקשת הניצחון ולפארק סינקנטנייר נוחה במיוחד. תחנת המטרו Schuman ממוקמת במרחק הליכה קצר, וקווי אוטובוס רבים עוצרים בקרבת מקום. המתחם פתוח מדי יום, והכניסה לפארק ולאזור הקשת היא ללא תשלום, אם כי הכניסה למוזיאונים ולתצפית מראש הקשת כרוכה בתשלום נפרד.
מומלץ להקדיש לפחות חצי יום לאזור כולו, במיוחד אם אתם מתכננים לבקר גם באחד המוזיאונים. בסביבת הפארק ישנם מספר בתי קפה ומסעדות, וכן אזורי פיקניק מטופחים למי שמעדיף להביא איתו את המזון. בחודשי הקיץ, מומלץ לבקר בשעות אחר הצהריים המאוחרות, כאשר האור הרך יוצר אפקט דרמטי על הקשת ומספק הזדמנויות צילום מצוינות.
קשת הניצחון בבריסל – סמל של חזון ומורשת
קשת הניצחון בבריסל עומדת כמו ספר היסטוריה פתוח, המספר את סיפורה של אומה צעירה יחסית שביקשה להטביע את חותמה על אירופה. היא מגלמת את שאיפותיו השאפתניות של מלך, את התמורות ההיסטוריות של מדינה, ואת ההווה התרבותי העשיר של בריסל. כפי שכתב פעם ההיסטוריון הבלגי הנרי פירן: "בלגיה היא תוצר של הציביליזציה האירופית ולא של הלאומנות האירופית." קשת הניצחון היא עדות אדריכלית מפוארת לדואליות הזו – מצד אחד סמל לאומי לגאווה בלגית, ומצד שני חלק מהמורשת התרבותית האירופית הרחבה יותר, המזמין את המבקרים לצעוד תחתיו ולהתחבר להיסטוריה המתמשכת של העיר והיבשת.